בין ייחודיות לאחידות
פלג דור־חיים
הדברים נכתבו בעקבות כנס שנערך ב־ 2 ביולי 2009 , ועניינו המפגש בין אי־ודאות,
תיאוריות של מורכבות וחברות גלובליות. הכנס נועד לאנשי מקצוע בתחום משאבי אנוש,
פיתוח ארגוני וייעוץ ארגוני. הכנס היה פרי יוזמה משותפת של מכון 'צפנת', קבוצת 'שטראוס'
וחברת 'נטפים'.
המציאות הארגונית דינמית, המשתנה תדיר ובה אתגרים רבים. לעתים תכופות אנו חווים כי פעולות מקובלות של תכנון, הובלת תהליכים ושליטה אינן מביאות לידי התוצאות הצפויות או הרצויות. המודלים הקלאסיים בעבודה המערכתית מתקשים לעתים קרובות לתת מענה לעבודה בתוך מערכות מורכבות, במצבים של אי־ודאות, של גיוון ושל שוֹנוּת בין רכיבי המערכת .תיאוריית המורכבות שמה דגש על ההיבט המשתנה והלא צפוי בעבודת הארגון. במקום לשים את המיקוד ואת הדגש על תכנון לשם מניעת הפתעות, התיאוריות ממליצות על חשיבה מקבילה: מחד גיסא הכרה בערכם של תכנון, סדר וארגון, ומאידך גיסא הענקת מקום לאי־הוודאות המאפיינת את ההקשר המערכתי.
הסקירה שלהלן מתבססת על כנס 'מורכבות בארגונים גלובליים' השנתי השני. הכנס יוחד להתמודדותם של ארגונים עם תהליכי גלובליזציה, מתוך נקודת מבט של תיאוריות המורכבות. עם משתתפי הכנס נמנו נציגים של ארגונים בעלי פריסה רחבה על פני העולם. נוכחותו של ארגון כלשהו בכמה מדינות בד בבד משפיעה על עובדיו ועל לקוחותיו במגוון ממדים כגון זמן, מקום ותרבות. הכנס התמקד בשאלות על אופייה של שליטה ניהולית; על ניהול שוֹנוּת; על המעמד של תרבות ארגונית לנוכח רב־תרבותיות; וכן על מערכת היחסים שבין המטה לבין ארגוני השטח.
המפגש החל עוד בטרם ההתכנסות הרשמית, בשיח חופשי ומשתנה בין הנוכחים. במפגש הראשוני הזה, בין מגוון רחב של יועצים, מנהלים ומנהלי משאבי אנוש, התהוו שיח ותקשורת מילולית ובלתי מילולית. המשך הכנס כלל תנועה בין הרצאות ודיונים במליאה לבין שיחות אישיות יותר סביב שולחנות, בין אדם לאדם. ניכר כי חלקים בעלי משמעות מהשיח בכנס התרחשו דווקא בין המפגשים, בעת ההפסקות. מבנה הכנס והתנהלותו הביאו לידי תזוזה רבה של המשתתפים, להחלפת מקומות ישיבה ולמפגשים חוזרים ונשנים ביניהם.
לאורך הכנס חזר ועלה מוטיב מרכזי והוא הייחודיות והשונות המתקיימות בתוך ארגונים מן הצד האחד, ומנגד הניסיונות ליצור האחדה ואחידות ארגונית. בכך נתמקד להלן.
את המשך הכתבה ניתן למצוא בכתב העת אנליזה ארגונית גליון 15
דור חיים, פלג (2010). בין ייחודיות לאחידות. אנליזה ארגונית, 15, 98 – 106
