על עולם של דיאלוג

דאלוג?

המילה 'דיאלוג' מקורה ביוונית ומשמעה 'דרך המשמעות';
'דיאה' = דרך; 'לוגוס' = משמעות. לצירוף זה כמה פירושים;
נראה שדיאלוג נתפס כדרך להבניית משמעות, ליצירתה. אחת
הדמויות המשמעותיות בהבניה של דיאלוג הייתה הפילוסוף
היווני סוקרטס. דיאלוג סוקראטי יכול להתרחש בין שני אנשים
כל אימת שהם חפצים לענות על שאלה הנוגעת לנושא כלשהו,
שבו מתחילים מאמיתות מוצקות ומעלים מגוון שאלות עד אשר
הפרטים מתבררים ומשמשים בסיס ליצירת הכללה.
הדיאלוג מורכב מסדרת שאלות הנסבה על נושא מרכזי
וממענה של בן השיח. בדרך כלל הדיאלוג מאופיין בעימות
בין שתי נקודות השקפה. הדרך הטובה ביותר 'לנצח' בעימות
היא להביא את היריב לידי סתירה עצמית באופן המוכיח את
טענתו של שואל השאלות. אפלטון, תלמידו של סוקרטס,

השתמש בדיאלוגים הסוקראטיים כחלק אינהרנטי בכתיבת המסות הפילוסופיות שלו. תוך כדי כתיבתו הוא התפתח ושינה את דרך התנהלות הדיאלוג. בימינו מושג הדיאלוג התפתח וקיבל המשגה שונה במעט. בהקשר של העצמה, סדן ) 1997 ( מגדירה דיאלוג: מוקד תהליך שינוי המעצים את האדם. הדיאלוג הוא חלק מאידיאולוגיה, כמו גם מעקרונות הפעולה ומשיטות ההתערבות. הדיאלוג הוא הדיבור האמתי, מתוך אמון, המתרחש בין איש המקצוע לאנשים שהוא מסייע להם. במהלך הדיאלוג משתנים גם אנשי המקצוע וגם לקוחותיהם. רכיביו החשובים הם הדדיות ואמון. כל צד מתייחס אל האחר מתוך הקשבה ושוויון ערך. ללא הבנה, שיתוף פעולה ואמון לא תיתכן הדדיות ולא יכול להתנהל דיאלוג של ממש. אם כן, במרכז התפיסה הקלאסית לדיאלוג היה תפקיד מהותי בהבנת נושאים, ניתוח שלהם, הגעה למסקנות ולמשמעות. התפיסה בימים אלו שונה מעט מהתקופה הקלאסית ומתייחסת להקשר של הדיאלוג ולפונקציונאליות שלו. ואולם, עדיין יש קשר בלתי נפרד בין דיאלוג והמשמעות הנוצרת דרכו. הדיאלוג הוא אפוא תהליך הבניה של המשגה והענקת משמעות לעולם ולחוויות החיים.