הכלה והחזקה
הכלה (Countainment) – היכולת לשאת את הרגש. האפשרות לעזור לילד להרגיש את הקנאה. בהכלה ישנה חשיבות שלא להכחיש את הרגש, כגון לומר לילד: "זה לא נורא, אז מה זה שטויות". לא לבטל את הרגש, אלא לשאת את הרגש המסויים. שיקוף מהווה סוג של הכלה: "אני מבין שזה הרגיז אותך שאסף לקח לך את העיפרון, אני לא מסכים שתרביץ לו, אבל אני מבין את הכעס שלך".
בהכלה אנו נותנים לרגש לגיטימציה. חלק מכך כולל שיום הרגש והתחושות של התלמידים – לתת לרגש שם. המללה – להעניק מילים לרגשות. אחר ההכלה ניתן לעזוב, לא לנחם את הילד, אלא לתת להכלה לעשות את שלה. ההכלה עצמה היה בעלת מרכיב טיפולי. פעמים רבות אנו מביאים טקסט של 'כאילו הכלה', אך למעשה אנו עושים הערכת חסר של כך. הכלה יכולה להיות עבור רגשות שליליים אותם חש הילד, אולם היא יכולה להיות גם של רגשות חיוביים. ילדים המתקשים לקבל מחמאות או מתקשים לחשוב על עצמם במושגים חיוביים. רגשות אלו יכולים להביא אותם להתרגשות יתר המקשה עליהם.
החזקה (Holding) – מתייחסת לכל מה שנמצא מסביב ומאפשר לנו להוביל מהלך. אלמנט של שמירה לאורך זמן. המסביב שבתוכו מתאפשרת למידה, הכלה ורגיעה. דוגמה להחזקה מהווה הסטינג הטיפולי. במקרה זה המטופל יודע שהם יתראו בפעם הבאה גם אם הוא צעק וכעס על המטפל שלו. השעורים בבית הספר והידיעה שבית הספר יהיה תמיד שם מהווה סוג של החזקה. בתים בהם ישנה חוסר יציבות הם חסרים בהחזקה - רבים מהילדים בכיתות הרגושיות באים מבתים שההחזקה איננה שלמה.
שמיטת החזקה מתרחשת כאשר מקבלים החלטות שאינן מתקיימות. כאשר מבטיחים ולא מבצעים את ההבטחה. הילד לומד שלא ניתן לבטוח במבוגרים ובמסגרות בהם הוא נמצא. מערכת החינוך מתקשה לשמור על החזקה לאורך זמן, כאשר לא מלווים את הילד לאורך זמן וכאשר לא מוודאים שהחלטות שהתבצעו עם הבית מתבצעות, כאשר לא עומדים בתוכניות. יוצרים תוכנית אישית ולא עוקבים אחריה (הנטייה לבנות תוכניות אישיות ולחזות באי הצלחתן). השמטה מתרחשת בכיתה כאשר שוכחים להתעניין בילד. עקביות משמשת כקלי להחזקה.
הפער בין הדיבור והמעשה הוא חשוב, בזכותו מתקיים היכולת לפנטז, לחלום ולדמיין. אולם הפער הזה תלוי באיזון דיאלקטי בין השניים. כאשר הפער הזה גדול מידי מתרחשת השמטה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה